#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלד. המבשל בשבת בשוגג או במזיד מה דין האוכל?	"המבשל בשבת לר""מ בשוגג יאכל אפילו בו ביום וכתבו התוס' שאפילו הוא, במזיד לא יאכל ופרש""י הוא לעולם אבל אחרים אוכלים ותוס' פירשו בין הוא ובין אחרים לא יאכלו בו ביום ובמוצ""ש מותר אפילו לו. לר' יהודה בשוגג יאכל הוא במוצ""ש, במזיד לא יאכל הוא עולמית אלא אחרים. לרבי יוחנן הסנדלר בשוגג יֵאַכל למוצ""ש לאחרים ובמזיד לא יֵאַכל עולמית בין לו ובין לאחרים. וכתבו התוס' (ד""ה במזיד) דכללא דמילתא מזיד דר""מ שוגג דר' יהודה, מזיד דר' יהודה שוגג דרבי יוחנן הסנדלר."	כתובות לד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלה. מדוע ר""מ מחייב ד' וה' בשוחט שור הנסקל והרי אינו ממון בעליו, ומדוע לא קאמר דר""מ לטעמיה דדאין דינא דגרמי? (3)"	"אמר רבה הכא במאי עסקינן כגון שמסרו לשומר והזיק בבית שומר ונגמר דינו בבית שומר, ור""מ סבר כר' יעקב שאמר אף משנגמר דינו החזירו שומר לבעליו מוחזר וסבר כר""ש דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי.<br>כתבו התוס' (ד""ה סבר) דלא קאמר דר""מ לטעמיה דדאין דינא דגרמי דעד כאן לא קאמר ר""מ אלא בשורף שטרות של חבירו או מקדש תבואת חבירו שהוא ממון הראוי לכל העולם אבל שור הנסקל אין ראוי אלא לזה השומר שיפטור עצמו. וי""מ דמשום הכי קאמר דס""ל כר""ש, משום דר""ש קאמר דבר הגורם לממון הוי ממון לענין תשלומי ד' וה' ואילו ר""מ לא חזינא דמחייב בדינא דגרמי אלא קרן אבל לחייב לשלם על ידו תשלומי ד' וה' לא חזינא. ועוד אומר ריצב""א דמשום דינא דגרמי לא מחייב אלא מדרבנן."	כתובות לד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלז. מדוע הוצרך רבה לומר גם שגנב וטבח בשבת פטור וגם שגנב וטבח במחתרת פטור?	"דאי אשמעינן שבת משום שאיסורה איסור עולם, שכל זמן שיעידו עליו שחילל שבת ימיתוהו ב""ד הלכך חמירא מיתה דילה לפוטרו מממון, אבל מחתרת שאיסורה איסור שעה, דאי לא משכח ליה ההוא שעתא תו לא מיקטיל אימא לא. ואי אשמעינן מחתרת משום שמחתרתו זו היא התראתו אבל שבת דבעיא התראה אימא לא, צריכא. והתוס' (ד""ה אבל) פירשו דהכא עביד צריכותא אמאי דבקנס מיקטיל ומשלם וה""ק שבת משום דחמיר איסוריה הו""א דהתם דוקא הוא דליחייב קנס עם המיתה. עוד כתבו התוס' דמצינן למימר דהצריכותא הוא על שפטור אגנבה אע""פ שבאותה שעה הוי הממון בעין."	כתובות לד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלח. הניח להם אביהם קרקע ופרה שאולה 1) ומתה האם צריכים לשלם מהקרקע ומדוע 2) אם לא ידעו שהיא שאולה ושחטוה כמה צריכים לשלם ומדוע? 	"1) לרב פפא הסובר שלא מוטל חיוב אונסים על השואל עד שתאנס פטורים, שכאן כשמתה כבר מת השואל והבנים לא קיבלו עליהם שישמרוה. וי""א שרבא חולק על רב פפא וסובר שחיוב אונסין מוטל על השואל משעת שאילה שהשתעבדה הקרקע מחיי אביהם.<br>2) תשלומי מעליא. לי""א בדעת רבא משום שחיוב אונסין מוטל על השואל משעת שאילה שהשתעבדו נכסי אביהם. לרב פפא פרש""י משום דאיבעי להו למידק. והתוס' (ד""ה אבל) פירשו שהאב פשע בה שהיה לו לומר לבניו שאינה שלו, הלכך מחיים ל<br>פשע בה ונתחייב בה באותה שעה ונשתעבדו נכסיו <sup>ל</sup>. [ועי' ברש""ש שכתב שגם ברש""י גרסינן איבעי ליה למידק].<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ל.  כתב הרשב""א שעדיין צריך תלמוד, שמנין לנו שפשע אולי מת פתאום ולא הספיק להודיע.</span>"	כתובות לד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמ. האם חייב ממון, אדם שעבר עבירה בשוגג שחייבים עליה 1) מיתה וממון 2) מלקות וממון? 	"1) לרב דימי לר' יוחנן חייב לר""ל פטור. לרבין לכ""ע פטור.<br>2) לר' יוחנן חייב לר""ל פטור."	כתובות לד: - לה.		
